אורי אבן-טוב

אורי אבן-טוב
	אורי אבן-טוב מקבל את פרס ביטחון ישראל מידי שר הביטחון לוי אשכול
לידה	1927; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	מרץ 2003 (בגיל 76 בערך); ארצות הברית
מדינה	ישראל
מקום קבורה	נחשון
תפקיד	מנהל כללי
פרסים והוקרה	פרס ביטחון ישראל (1966)

אורי אבן-טוב (1927 – מרץ 2003) היה מהנדס אלקטרוניקה ישראלי, חתן פרס ביטחון ישראל על פיתוחיו במסגרת התעשייה האווירית.

ביוגרפיה

אורי אבן-טוב נולד וגדל בירושלים, בן לחנה אבן-טוב (נ. מוטולנסקי), שהייתה מזכירתם של ראשי הסוכנות היהודית, ולאב מאיר אבן-טוב, שהיה עורך דין ושופט. אחותו הייתה הסוציולוגית לאה שמגר-הנדלמן. בפברואר 1942 נעצר יחד עם אלעד פלד עקב הדבקת כרוזים נגד הנציב העליון, כמחאה על הטבעת אוניית המעפילים "סטרומה". הצטרף ל"הגנה", ובמלחמת העצמאות היה מפקד מחלקה בגדוד "מוריה" שלחם בקרבות בירושלים. ב-1952 יצא לאיסוף מודיעין בסודאן, ונמלט לאחר שנחשף.

קיבל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ותואר שני מאוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה. עם שובו לישראל הצטרף למכון 3, ונמנה עם מפתחי טיל הקרקע-קרקע "לוז", שעל בסיסו פותח טיל לוחך ים "גבריאל", שאבן-טוב מונה לראש צוות הפיתוח שלו, במסגרת מפעל מב"ת של התעשייה האווירית. ב-1966 הוענק לו על פיתוח זה פרס ביטחון ישראל.

פיתח אמצעי לחימה נוספים, "ממטרה" ו"משאבה", ששימשו לגילוי חדירת מחבלים והריגת החודרים, שהותקנו בבקעת הירדן במלחמת ההתשה.

בשנת 1970 נמנה עם מייסדי מפעל "מערכות כור פיתוח", בשותפות עם קונצרן "כור", שעסק בפיתוח מערכות אלקטרוניות, ואבן טוב מונה למנהלו.^[1]

לאחר מלחמת יום הכיפורים הקים את מפעל מלט"ם של התעשייה הצבאית, לייצור טיל נ"ט על בסיס הטיל "טאו" ושימש מנהל תע"ש מערכות.

נפטר במרץ 2003 בארצות הברית ממחלת לב. נטמן בבית העלמין שליד קיבוץ נחשון.